המהנדס מאחורי הגשרים

סיפורו של המהנדס והטייס ירמי נגרי, מקימה, בעליה ומנהלה של חברת "טר ארמה", שבמשך 44 שנה הטביעה את חותמה על נופיה של המדינה.


גשר 10 בקו הרכבת המהיר לירושלים מעל עמק הארזים בכניסה לירושלים בגובה 89.5 מ׳

גשר מס׳ 10 בקו הרכבת המהיר לירושלים הוא אחד הגשרים המרשימים ביותר שנבנו אי פעם בארץ. גשר הבטון, המשתרע מעל לעמק הארזים בכניסה לירושלים, הוא הגשר הגבוה ביותר ובעל המפתחים הגדולים ביותר שנבנה עד היום המדינה - 86.5 מ׳ גובהו. הגשר, שבנייתו עומדת להסתיים והוא אמור להיחנך ב-2018 הוא בעל שתי המסילות, אורכו 975 מ׳ והוא נתמך על-ידי 14 ניצבים. הגשר בשטח כולל של 13,000 מ״ר נבנה בשילוב של שיטת הדחיקה ושיטת

היציקה המאוזנת. בגלל מורכבותו ההנדסית של הגשר והיעדר ניסיון קודם בארץ הן בתחום התכנון והן בתחום הביצוע של גשר מעין זה, נדרשו המתמודדים במכרז לבנייתו לכייס מחו״ל מתכנן בעל ניסיון בביצוע גשרי מקטעים ולהביא חו״ל גם מומחים בעלי ניסיון לצורך ניהול התכנון בארץ ובחו״ל ומתן ייעוץ וליווי תוך כדי הביצוע. החברה שזכתה במכרז היא חברת ״טר ארמה״ בע״מ״ בבעלותו ובניהולו של המהנדס ירמי נגרי. אולם כאשר הוענק השנה בכנס העשירי של האיגוד לגשר זה פרס הפרויקט המצטיין בתחום הגשרים, לא נכח ירמי נגרי, המהנדס מאחורי הגשר, בטקס זה כדי לקבל את הפרס. בדיוק של שנה פחות שלושה ימים מטקס הענקת

הפרס הוא החזיר את נשמתו לבוראו בנסיבות טרגיות. בעיצומו של פרויקט בניית גשר מס׳ 10, שבנייתו החלה ב-2012, יצא ירמי נגרי בן ה-82, איש בריא, פעלתן, מלא חיות, שהקפיד לשחות כל יום, לצעידה הלילית הקבועה שלו ליד ביתו בצפון תל-אביב. רוכב אופניים חשמליים שנסע במהירות ובחוסר זהירות פגע בו. ירמי נפל ושבר את ירכו. הוא אושפז בבי״ח, שם נלחם על חייו במשך כשמונה חודשים לפני שנפטר. הוא היה המהנדס שעמד מאחור בניית גשר הרכבת מס׳ 10, כפי שעמד מאחורי בנייתם של גשרים רבים הממלאים את נופיה של הארץ. ירמי נגרי לא היה מהנדס אזרחי אופייני. ״איכשהו הוא התגלגל להנדסת בנייה, אולי במקרה״, מעידים עליו בני משפחתו. ״אם היה נולד בהודו הוא היה הופך שם ודאי לגורו, כי הוא היה רוחני, פילוסוף במהותו. איש שחולם בלילות רק איך ליזום, לפתח ולקדם רעיונות חדשים״. הוא נולד למשפחה ממגורשי ספרד, אחת הבודדות שעשתה את דרכה מספרד דווקא לארץ-ישראל והתיישבה בעכו. היא הייתה גם אחת המשפחות היהודיות הראשונות שהתיישבה בחיפה אליה עברה מעכו. אביו של ירמי היה סוחר, יבואן של חיטה ובעל מחצבה בכרמל, באזור בית אורן, שהולאמה במלחמת העצמאות. בשנות ה-40׳ של המאה שעברה נקלעה המשפחה לקשיים כלכליים וירמי נאלץ ללמוד את לימודיו התיכוניים בלימודי ערב אקסטרניים בבית הספר הריאלי בחיפה. ביום הוא עבד בתחנת הכח של חברת החשמל בחיפה. כל ילדותו עברה עליו ב״חוף שמן״ שליד שפך נחל קישון למפרץ. חלומו של ירמי כילד היה להיות טייס, לכשיגדל. ואומנם, כשגויס לצה״ל הוא היה מועמד להתקבל לקורס טיס בחיל האוויר. אבל מנגד נפתחה בפניו האפשרות להתקבל גם לעתודה האקדמאית של צה״ל, אם יבחר בלימודים אקדמיים. הוא התלבט ובחר לבסוף ללמוד בטכניון ולשרת בעתודה. מכל המקצועות טכניון בחר, אולי כברירת מחדל, בהנדסה אזרחית. כשסיים את לימודיו כמהנדס שירת בתפקיד זה בחיל האוויר, בין השאר בבדיקת היתכנות של הכשרת שדות תעופה זמניים. אבל את חלום הטיסה שלו הוא לא נטש. לימים, בשנת 1969, כשהיה כבר בעליה של חברת ייעוץ קרקע, הוא יכול היה כבר להרשות לעצמו לעבור קורס טיס פרטי. הוא אהב לבלות בחברת טייסים אותם הכיר בעת שירותו בחיל האוויר. כך למשל, אחד מחבריו הטובים ביותר היה טייס הניסוי המיתולוגי דני שפירא. ב-1999 רכש ירמי נגרי מטוס פרטי משלו. היה זה מטוס ״פייפר אצטק״ דו-מנוע ובעל שישה מושבים, שבו היה מטיס את בני משפחתו וחבריו ליעדים קרובים בטורקיה וביוון. ״הוא לא ידע במה להתגאות יותר, בתואר מהנדס או בתואר טייס״, מעיד עליו בנו, רועי. ״הוא אהב להסתופף בהחברת אנשים צעירים ממנו. באיזה שהוא מקום הוא נהנה להשתייך לחבורה שהוא לא זכה להימנות עמה״.



מייעוץ קרקע לקירות תמך

לאחר שהשתחרר מצה״ל המשיך ירמי נגרי בלימודיו בטכניון לתואר שני. בדיוק אז נפתח לראשונה בטכניון קורס להנדסת קרקע וירמי היה התלמיד הראשון שנרשם אליו. בסיום הקורס הוא פתח בשיתוף עם הפרופסור שהורה לו את המקצוע את

משרד ייעוץ הקרקעות הראשון בארץ. נדמה שהיה שתחום הגאוטכנולוגיה, הנדסת הקרקע והייעוץ, הוא התחום ששבה את ליבו של ירמי וריתק אותו, הן בפן האקדמי והן בפן המעשי. הוא רכש ידע והתמחה בנושא וחיפש רעיונות חדשניים בתחום. ב-1979 אף נסע לאיראן כדי לשמש כיועץ הקרקע בחצר השאה הפרסי.

קרקע משוריינת היא שיטת תימוך קרקע למניעת תזוזת עפר או אדמה באמצעות קירות תומכים מבטון טרומי ומאביזרי עיגון, שחזיתם מעוצבת כאלמנט אדריכלי. נגרי התלהב מהרעיון וב-1973 הקים את חברת ״טר ארמה״ (״אדמה משוריינת״ בצרפתית) חברה קבלנית לייצור אלמנטים טרומיים ובניית קירות תומכים לקרקעות באמצעותם עם אביזרי עיגון. הוא היה הראשון שהחל לבנות את קירות התמך האלה בארץ ואף פיתח מערכת של קירות תמך לבניית סוללות, העשויים מזוגות של לוחות בטון טרומי המחוברים ביניהם בכבלי פלדה ויוצרים סוללה גבוהה, כמעט

אנכית. ירמי פרש ממשרד ייעוץ הקרקע שלו


אלא שאז פרצה המהפכה האיראנית של חומייני והתוכנית לא יצאה לפועל. בחיפושיו אחר חדשנות בתחומו הגיע ירמי נגרי אל תחום הקרקע המשוריינת. מספרת אלמנתו, חנה: ״יום אחד הוא קרא בעיתון ידיעה על האדריכל והמהנדס הצרפתי, הנרי וידאל, שפיתח שיטה חדשה לתימוך קרקע, לה קרא ׳קרקע משוריינת׳. הרעיון הלהיב אותו. למחרת הוא קם ונסע אליו לצרפת כדי לשמוע מפיו על השיטה. אני זוכרת שהוא כה מיהר עד שנסע אליו כשהוא נועל נעלי התעמלות, לבוש בחולצת טי כששערו קשור בצמה. תוך זמן קצר הם הפכו לחברים טובים וירמי קיבל ממנו את הזיכיון להשתמש בשיטת הקרקע המשוריינת, עליה רשם וידאל פטנט עולמי, גם בארץ״.


אוהב חיים וגם מינימליסט

ב-1990 החל המהנדס ירמי נגרי לפזול גם לכיוון קבלנות הבנייה והתשתיות. במיוחד משך את ליבו נושא תכנון וביצוע גשרים. ״הנושא נראה לו מאוד רומנטי״, נזכרת אלמנתו, חנה. הוא הקים בתוך ״טר ארמה״ מחלקת ביצוע, שהחלה בבניית מעקות בטיחות מסוג ״ניו ג׳רסי״, ודרכם נכנסה כקבלן מבצע לתחום בניית הגשרים. לצידה הקים נגרי ב״טר ארמה״ גם מחלקת תכנון, המעסיקה עשרה מהנדסים, שהיוותה את הנדבך לפריצה לתחום בניית הגשרים. זוהי החברה הקבלנית מהבודדות בארץ

המספקת לעצמה גם את שירותי התכנון. החברה בנתה את גשר הרכבת ״ההגנה״ וגשר חיל השריון בתל-אביב; את גשר ״הגיבורים״ בחיפה; את מחלף קפלן בתל-אביב; את מחלף פולג בכביש 2; את מחלף גלילות; את מנהרת צומת ״עלית״ ברמת-גן ועוד. לאחרונה נכנסה גם לתחום הבנייה למגורים ובנייה עירונית במסגרת

תמ״א 38. אבל ירמי נגרי לא היה רק איש חומר. הוא דאג תמיד גם לרוח ולנפש. כך, למשל, ב-1970, כשהיה בן 36, החל ללמוד סוציולוגיה באוניברסיטת תל- אביב.״הייתי זקוק קצת לסביבה של בחורות״, נהג להתלוצץ. לצד זאת הוא היה גם אספן אמנות, שבאוספו היוקרתי כלולות גם כמה יצירות של מארק שאגאל ומאנה כץ. ב-1973 הכיר את חנה, שהייתה מזכירתו הפרלמנטרית של ח״כ עו״ד דב מילמן מהליכוד, התאהב בה ונשא אותה לאשה. ילדיהם הם רועי, מהנדס בוגר הטכניון המכהן כמנכ״ל ״טר ארמה״ מזה

חמש שנים, והאופנאית מאיה נגרי. עם כל הישגיו היה ירמי נגרי איש צנוע, חייכן תמיד, אוהב חיים וגם מינימליסט

בעל שאיפה בלתי מתפשרת למצוינות. גשר 10 בקו המהיר לירושלים היה אמור להיות פרויקט הדגל של ירמי נגרי, גולת הכותרת שלו כמהנדס. זהו גשר שמרכיב התכנון בו הוא כל כך מורכב ומסובך, שהיה צורך להפוך אותו לפרויקט תכנון בינלאומי. מחלקת התכנון של ״טר ארמה״ נעזרה בתכנון בחברת ״פונטון״ הסלובנית וביועצי קרקע מגרמניה. ״אבל הביצוע כולו הוא כחול-לבן״, אומר מהנדס ניר רוגוז׳נסקי, המהנדס הראשי ב״טר ארמה״. ״מבחינה טכנולוגית נעשה בגשר זה שימוש כמעט בכל הטכנולוגיות הקיימות, המתקדמות ביותר לבניית גשרים. בגשר הזה בוצעו דברים שלא נעשו עוד כמותם בארץ. כך, למשל, מעל המפתח המרכזי בגשר ברוחב של 250 מ׳, היה צריך לדחוק שני מקטעים, אחד מכל צד, שיתחברו בדיוק מירבי. זה בוצע בהצלחה בעזרת ידע טכנולוגי עדכני ומדידות מדויקות ביותר״. אלא שירמי נגרי לא זכה לחגוג את הישגו

ההנדסי הגדול ביותר.


ירמי נגרי עם אשתו חנה ובתו האופנאית מאיה נגרי

וגשר חיל השריון בתל-אביב; את גשר ״הגיבורים״ בחיפה; את מחלף קפלן בתל-אביב; את מחלף פולג בכביש 2; את מחלף גלילות; את מנהרת צומת ״עלית״ ברמת-גן ועוד. לאחרונה נכנסה גם לתחום הבנייה למגורים ובנייה עירונית במסגרת

תמ״א 38. אבל ירמי נגרי לא היה רק איש חומר. הוא דאג תמיד גם לרוח ולנפש. כך, למשל, ב-1970, כשהיה בן 36, החל ללמוד סוציולוגיה באוניברסיטת תל- אביב.״הייתי זקוק קצת לסביבה של בחורות״, נהג להתלוצץ. לצד זאת הוא היה גם אספן אמנות, שבאוספו היוקרתי כלולות גם כמה יצירות של מארק שאגאל ומאנה כץ. ב-1973 הכיר את חנה, שהייתה מזכירתו הפרלמנטרית של ח״כ עו״ד דב מילמן מהליכוד, התאהב בה ונשא אותה לאשה. ילדיהם הם רועי, מהנדס בוגר הטכניון המכהן כמנכ״ל ״טר ארמה״ מזה

חמש שנים, והאופנאית מאיה נגרי. עם כל הישגיו היה ירמי נגרי איש צנוע, חייכן תמיד, אוהב חיים וגם מינימליסט

בעל שאיפה בלתי מתפשרת למצוינות. גשר 10 בקו המהיר לירושלים היה אמור להיות פרויקט הדגל של ירמי נגרי, גולת הכותרת שלו כמהנדס. זהו גשר שמרכיב התכנון בו הוא כל כך מורכב ומסובך, שהיה צורך להפוך אותו לפרויקט תכנון בינלאומי. מחלקת התכנון של ״טר ארמה״ נעזרה בתכנון בחברת ״פונטון״ הסלובנית וביועצי קרקע מגרמניה. ״אבל הביצוע כולו הוא כחול-לבן״, אומר מהנדס ניר רוגוז׳נסקי, המהנדס הראשי ב״טר ארמה״. ״מבחינה טכנולוגית נעשה בגשר זה שימוש כמעט בכל הטכנולוגיות הקיימות, המתקדמות ביותר לבניית גשרים. בגשר הזה בוצעו דברים שלא נעשו עוד כמותם בארץ. כך, למשל, מעל המפתח המרכזי בגשר ברוחב של 250 מ׳, היה צריך לדחוק שני מקטעים, אחד מכל צד, שיתחברו בדיוק מירבי. זה בוצע בהצלחה בעזרת ידע טכנולוגי עדכני ומדידות מדויקות ביותר״. אלא שירמי נגרי לא זכה לחגוג את הישגו

ההנדסי הגדול ביותר.


פורסם במגזין הנדסת בניה ותשתיות, גליון 74, דצמבר 2017